יום ראשון, 13 בפברואר 2011

רדיקאליות

להיות רדיקאלי זה פשוט,
זה עניין של אימון.
זה כל כך פשוט,
שבשלב מסוים
אתה מפסיק להבין,
איך אפשר לא להיות.

אני יודע מה אני רוצה להרגיש,
אז אני מרגיש את זה.

הבעיה מתחילה ברגשות קמאיים.
כי קנאה, כעס, עצב ורכושנות
לא באמת נעלמים.
הם רובצים להם,
בחלק האפל של נשמתך,
מחכים.
וכשהם תוקפים,
אתה מתבלבל.
עם כל הרדיקאליות שלך והכל.

אני יודע מה אני רוצה להרגיש,
אז אני אוסף את עצמי ומרגיש את זה.

עם רגשות קמאיים,
כל האימון לא שווה כלום.
כי אני שוב כמו בהתחלה,
נלחם ומדחיק את החלקים בי
שלא מתאימים לרצון.
ולמרות שנראה שהצלחתי,
אני לא מקנא וכועס ועצוב ורכושני,
הרגרסיה ברדיקאליות מראה לי שלא.
אני מבין איך אפשר לא להיות,
אני בעצמי לא.

אני יודע מה אני רוצה להרגיש,
אבל אני לא מצליח.

איי גס דיס איז גודביי.

אין תגובות:

פרסום תגובה