הן מתגנבות בלאט,
בחסות החשיכה של נפשי,
לופתות אותי בלי אזהרה
באחיזתן המקפיאה והממכרת.
אני.
אני רוצה שלי.
רק שלי אותך שלי.
מכסה את האוזניים בידיים,
מטלטל את הראש מצד לצד,
מעלה באוב
את העונג שבהיבחרות.
למה את לא יכולה לבחור בי תמיד,
ולייתר את הרצון הנורא בבעלות.
ולמה כל שיר חייב להיגמר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה