יום ראשון, 23 בינואר 2011

דעיכה

כנראה שיש לי
רק שני מצבים.
אני לא מסתדר
עם כל הספקטרום הזה.

אנחנו כן או לא?
אני שואל.
רק בלי המילים,
כדי שלא יהיה לא.

ואת מסתכלת עלי,
ואומרת בחיוך:
אני יודעת שאתה,
אבל מה אני?

ושנינו יודעים לאן זה הולך,
כשפתאום יש אז שמחלק את הזמן.
יש אירועים שצריכים לקרות,
ואז נדבר.
יש קשיים שצריך לעבור,
ואז נחשוב.
יש שעות שצריכות לחלוף,
ואז נחליט.

ועד אז אנחנו יחד,
יושבים לחוד,
ודועכים.

אין תגובות:

פרסום תגובה